אביגדור ואיילת מתחתנים
"חתונת החיים"- אירוע משמח וסוחט דמעות התרחש, כאשר אביגדור גביש (36) התחתן עם בחירת ליבו איילת דיקשטיין (34)
הוריהם לא היו שם, לצידם, כדי ללוות אותם ביום כה מיוחד. בשנת 2002, קרו שני אירועי טרור שונים. גם איילת וגם אביגדור היו עדים לרצח של הוריהם ואחיהם

החתונה הייתה מלאה בשמחה המהולה במעט עצב. החברים, האחיינים, והאחים הגדולים של איילת ואביגדור ליוו אותם לחופה
היו דמעות, שירת האורחים, צחוק, חיבוקים ותמיכה הדדית הכל יחד יצר את השילוב המרגש שלאת האירוע הזה

בסיום החופה האורחים כולם הריעו, התחילו לרקוד, לשיר והזוג הטרי הורם על הכתפיים
זה היה אירוע מאוד משמח לאיילת ואביגדור, במיוחד ששניהם הצליחו להתגבר על אתגרים, ובחרו לשים דגש על החיים, ולא לשקוע בעצבות

הם נפגשו לראשונה בחטיבת היתומים של "משפחה אחת", והכירו במשך שנים
השתתפו באותן סדנאות,סמינרים ומפגשים
בשנת 2017 חטיבת היתומים של משפחה אחת יצאה לטיול בארה"ב למשך תשעה ימים
שם ראו זה את זו באור חדש ואחר, ותחת עיניהם הערניות של אחיהם החלה להירקם הזוגיות החדשה הזו

בינואר 2019 החליטו אביגדול ואיילת להינשא
לפני שהם חגגו עם כולם את אירוסיהם,אביגדור ואיילת ביקרו בקברים של הוריהם ואחיהם
אירוע היה משמח ומרומם אך שילב בו גם לא מעט עצבות
סיפור של ניצחון ושכול החיים על המוות

בפסח 2002 אביגדור שהיה אז חייל צעיר ושירת בצה"ל, חגג את חג הפסח עם משפחתו
באותו הערב פרץ לביתם מחבל, והחל לפתוח באש
הוריו, סבו ואחיו נפצעו אנושות, בפיגוע המחריד. אביגדור הגן על שאר אחיו, עד שכוחות הביטחון הגיעו וחיסלו את המחבל

כמה חודשים לאחר מכן, משפחת דיקשטיין נסעה לבקר חברים
כאשר מחבלים ארבו לרכב שלהם ופתחו באש. אחיה בן ה-9 ואימה נפצעו אנושות
אביה יצא מהרכב כדי לעזור להם ונורה למוות. אחיה ואימה נהרגו מפציעהם
בעוד המחבלים ממשיכים לירות לעבר הרכב, איילת סייעה בגבורה לאחיה ואחיותיה, עד שהגיעה עזרה

והינה בחסדי ה והשגחה רבה אביגוד ואיילת בונים חיים חדשים ובית חדש ביחד

בעוד ששני היתומים עומדים תחת החופה, מוקפים משפחה וחברים, אביגדור גביש ביקש מכלתו, איילת דיקשטיין, ללבוש את "בגדי התהילה, בואי לביתי, לביתנו."

בתמיכה של משפחה וחברים הם התחייבו באהבה זה לזו. אביגדור הצהיר שהם "יבנו מחדש את ביתם ההרוס" ו"יחלקו את האור" שהם קיבלו.

"משטח יוסף החל הרוע. האב דוד ואמא רחל נרצחים. ומהצד השני, בדרום הארץ, בשטח יהודה, נרצחים האב יוסף והאם חני. ממלכה נוגעת בממלכה, מתערבבת ומתנפצת לרסיסים. מראות בלתי נתפסים ובלתי נתפסים. ראיתי שועל יוצא מביתי וכולי בכיתי.

וראיתי את הברית שנכרתה בינינו וחייכתי: 'אם אשכחך, ירושלים,תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי'. במשך ימים רבים קראתי את הפסוק הזה בכמיהה ובבכי. מתי אוכל להגשים אותו? הסתובבתי בתחושה שהובטח לי וטרם הוגשם. הבטחת שתתכנס, שתשמור עליי, שתהיה כאן.

והנה! לאחר ימים רבים בית אביו של דוד ואביו יוסף נפגשים שוב, הפעם לבניית ביתנו הפרטי. והברית פועמת וחיה. היום אנו מקימים מחדש את ביתנו ההרוס ובונים מחדש את אחד מחורבות ירושלים. בחסדי ה 'והשגחה רבה אנו מודים על הנס הזה. אנו מודים על האנשים הנפלאים שפגשנו בדרך לביתנו. אנו מודים לחברים הקרובים לליבנו. אנו מודים לאחינו ואחיותינו האהובים ובני משפחותיהם. ואנחנו מבקשים בשלב זה לחלוק את האור שקיבלנו ולברך בבריאות את מי שמחפש ריפוי. לברך בזיווג את אלה שמחפשים אהבה, והם צריכים להיות מבורכים ולזכות בישועה. בואי כלה, בואי כלתי. ללבוש את בגדי התהילה שלך. בוא לבית שלי, לבית שלנו. "

למידע נוסף על סיפורם של איילת ואביגדור, ראו כאן:

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5441731,00.html

https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q2_2019/Article-fa1a3e57fa66b61026.htm