רכז הדרום שלנו, פיני רבינוביץ, פרש הקיץ מהשליחות שלו ב”משפחה אחת” לאחר כשבע-עשרה שנים.

בשנים הראשונות ב”משפחה אחת”, מתוך תחושת שליחות פעל פיני כאחראי על היבטים לוגיסטיים, אירגן אירועים וניהל ביד רמה פרויקטים כמו משלוחי מנות לכל משפחה שכולה ולכל פצוע בכל רחבי הארץ.
בהמשך הדרך, תיפקד כרכז ירושלים בשנות הפיגועים הקשות. פיני ניחם את המשפחות האבלות, הביט לאנשים בעיניים והבין את הכאב והגעגוע, דמע יחד עם היתומים, עם האחים ואימץ לליבו את ההורים השכולים. עבר בין בתי החולים, חווה מראות קשים, חזה ברגעי שבר קשים ומנגד גם בניסים רפואיים- פיני הציע כתף תומכת וסיוע מהעמותה.

פיני קיבל על עצמו את איזור הדרום בתקופה בה הדרום נהיה ‘אדום’. תחת מתקפות טילים, קסאמים, פיגועים, ירי ופצמ”רים, פיני עבר בין שדרות ויישובי עוטף עזה והדרום ולא פעם כמעט נפגע בעצמו. פיני יצר קשרים עם משפחות שכולות ועם פצועים, הכיר את בתי החולים בדרום וביקר בהם מידי שבוע בתקופות רבות. פיני הציע כתף תומכת ואוזן קשבת.

פגש משפחות שהיו בחושך והציע להם אור, בימים של תסכול הציע להם נחמה, מתוך תחושת שליחות, אהבת אדם וערבות הדדית. מתוך הבנה כי השכול מתמשך ואינו ניתן לריפוי ליווה את המשפחות השכולות מהשבעה, דרך אירועי הנצחה, שמע סיפורים, בכה איתם באזכרות בבית העלמין ושמח איתם באירועים משפחתיים משמחים. ליווה ותמך בהם בפעילויות הרבות של “משפחה אחת”שהוציאו אותם מהשגרה, מהאבל, לקבוצות מעצימות שבתוכן האדם מבין כי ה

פיני ‘נלחם’ על המשפחות אותן ליווה מתוך תחושה שניתן לסייע ולהביא אותם למקום טוב יותר, בעזרה כלכלית, בימי כיף, בקבוצות תמיכה, בקבוצות חברתיות, בנופשים ולתת להם תקווה ותמיכה. סיוע לפצוע במבוך הבירוקרטיה ולמיצוי זכויות, סיוע בשיקום לכיוון עבודה ולימודים ועזרה כלכלית.

חוויה שהוא חווה היא טבעית ונורמלית במצב הלא נורמלי.

פיני היה שליח מסור ונאמן לעמותת “משפחה אחת” שכולה אנשים טובים שיעדם הוא עשיית טוב עבור המשפחות ברגעים הקשים בחייהם, תומכים בהם ולא עוזבים גם כשעוברות השנים.

תודה לפיני שהיה חלק מהעמותה, חלק מאיתנו, חלק ממשפחת “משפחה אחת” כמעט מיום הקמת העמותה