ילדים רבים אשר חווים את הטראומה הקשה מאוד של איבוד, מרגישים לא פעם שהסביבה לא באמת רואה אותם יותר.

כאשר למול הכאב הגדול והעמוק, הסביבה הקרובה לילדים מתקשה להתחבר אל הילד העומד מולם,

כאשר הוא מלא וגדוש בכאב, והקושי של המציאות החדשה והמאוד מאתגרת אליה נקלע בעל כורחו.

הילדים הללו מוצאים את עצמם לא פעם, משנים דפוסי התנהגות והתנהלות, כדי להתאים לדימוי שהסביבה מבקשת מהם,

משנים הילדים את התנהגותם, להתנהגות שהחברה חושבת שמתאימה, ראויה ונכונה להם להתנהג.

מסתירים עמוק את האני האמיתי והפנימי שלהם.

אותו חלק שכל כך זקוק לצאת ולפרוץ, נשאר חנוק ודחוק.

השנה, הנושא המרכזי במחנה חנוכה היה “לראות ולהראות”.

לעזור לילדים להיפתח ולספר איך הם רוצים שהעולם יראה אותם.

אופיר אלגרבלי, ראש מחלקת הנוער של “משפחה אחת”, “אנחנו רוצים לתת לכל אחד מהילדים את התחושה אמתית שאנחנו רואים אותם,

שרואים מי הם באמת, ואת שעובר עליהם בשלב זה של חייהם”.

“ילדים אשר חווים  אובדן מהסוג זה ובסדר גודל שכזה, פעמים רבות מרגישים שאף אחד לא רואה אותם, בכלל”. הוסיף.

הנושא הזה עלה בצורה יזומה אך בדרכים שונות, פעם אחרי פעם במשך שלושת ימי המחנה.

חלק אחד של פעילות שהועברה לילדים מקבוצות הצעירות ביותר תמונות של גיבורי על מוכרים וידועים, מסרטים ומספרי קומיקס.

גיבורים אשר לכל אחד יש כוח מיוחד וחולשה מיוחדת רק לו.

הילדים התבקשו לבחור דמות אחת  של גיבור על, שלדעתם מייצגת את הדרך בה הם נראים ונתפסים בעייני החברה.

כמו בכל מחנה גם הפעם,

בזמן הסעודה החגיגית בערב האחרון, עולים לבמה כמה ילדים, ומול כל חבריהם משתפים את סיפורם האישי,

עם דגש על זמן בחיים בו הם הרגישו שרואים אותם כפי שהם באמת.

ילד אחד סיפר שהוא מרגיש שהוא חי בזהות חצויה, כמעט כפולה.

“לפעמים נדמה לי שיש שניים ממני בעולם, אחד שכולם מכירים והשני אשר כל הזמן מתחבא”, אמר.

הוא סיפר על מורה בבית הספר אשר עשה מאמץ מיוחד למוצא את החלק החבוי שבו,

ואת תחושת ההקלה העצמה שחש כשהבין שלא צריך להחביא חלקים מסוימים באישיותו,

שכל צד וחלק חשוב מאוד, ובעל זכות קיום ומימוש.

כי רק כך יוכל להיות הוא הכי הנכון ומדויק.

ילדה אחרת דיברה על הלילה בו הרכב המשפחתי הותקף ביריות כאשר היו בדרכם הביתה.

וכשהמחבלים פתחו את דלתות הרכב המשפחתי הוריה כבר נרצחו.

וסיפרה שהיא זוכרת איך תוך כדי היריות אמא שלה, במחווה אדירה של אהבה,

נשכבת על שני הילדים אשר ישבו במושב האחורי ומגנה עליהם בגופה ממטר הכדורים שניתך לעברם.

באותו הרגע, סיפרה שהרגישה שאימה נותנת לה עוד חיבוק אחד ואחרון לפני מותה.