Currently Empty: $0.00
סעודת ההודיה של עדן דדון
https://vimeo.com/253768257
בגיל 16, כמה ימים לפני פסח של שנת תשע”ו 2016, חייה של עדן דדון השתנו מקצה לקצה,
עדן ואימה נסעו לקניות לקראת החג כאשר מטען חבלה שהוטמן באוטובוס וסמוך מאוד למקומה של עדן הופעל.
האוטובוס החל לבעור וגופה של עדן התלקח.
אימה של עדן שלפה אותה בכוחות רבים ובגבורה מתוך הלהבות ובכל הצילה את חייה.
עדן פונתה ואושפזה בבית החולים לשבעה שבועות, מתוכם שלושה ביחידה לטיפול נמרץ.
לאחר שהשתחררה מבית החולים היא לא יכלה לצאת מהבית, מפני שרגליה נפגעו ומנעו ממנה את היכולת ללכת.
עדן נלחמה ונלחמת, החלימה ומחלימה.
תהליך השיקום הפיזי והנפשי נמשכים עד היום, וימשכו גם בשנים הקרובות,
אך עדן משתפרת ומתחזקת מדי יום, היא חזרה ללכת, אומנם בתמיכת קביים אך זהו הישג ענק.
גם עורה מחלים לאט ובהתמדה.
עדן בקשה לקיים סעודת הודיה, כדי להודות ולפרסם את נס הצלתה ואת התקדמות החלמה האדירה.
“משפחה אחת” נרתמה בשמחה, דאגה לכל צרכי הסעודה ואירחה את המוזמנים בבניין העמותה בירושלים.
אומנם חייה של עדן כבר אינם בסכנה מיידית, השלב הקשה והרגיש מאחריה, היא בעזרת נחישות, אומץ בלתי נתפס,
נפש חזקה ומשפחה תומכת ואוהבת היא התגברה על כל המכשולים שניצבו בדרכה.
כ70 חברים ובני משפחה של עדן התאספו ובאו להודות יחד איתה.
עדן דיברה על הדרך שעשתה, ועל הדרך הארוכה אשר ניצבת בפניה עד להחלמתה המלאה.
“תודה רבה לכל מי שהגיע” פתחה, “לפני שנה ושבעה חודשים נפגעתי קשה מאוד, והיום אני מרגישה הרבה יותר טוב.”
“אפילו שבתחילת השיקום לא הייתי מסוגלת ללכת, עכשיו יש לי מספיק כוחות כדי לגשת ולהיבחן במבחני הבגרות שהפסדתי בזמן הפציע, אני רוצה להמשיך וללמוד”.
מינדי לוינגר, רכזת ב”משפחה אחת” אשר ליוותה את המשפחה מאז הפציעה ונמצאת עם עדן ועם אימה בקשר תמידי,
שיבחה אותה, את כח הרצון ואת הנחישות הבלתי מתפשרת.
“ראיתי הרבה ניסים לאורך השנים” אמרה מינדי,
“אני מודה כל יום על הניסים הללו ומברכת את עדן שכוחה ימשיך ויתעצם לעמוד מול כל האתגרים אשר עוד ניצבים בפניה, תמיד עם עין טובה והמון כוח” הוסיפה.