עבור משפחות רבות, תקופת הקיץ וימי החופש הגדול במיוחד הם זמנים אשר נתמכים הרבה בהם בהורים. אך עבור חברי הסיירת של  “משפחה אחת” למגינת ליבנו זאת לא אפשרות.

הסיירת היא קבוצה של יתומים משני הורים, אשר הבסיס והתמיכה הכל כך חשובים נגזלו מהם ברגע אחד. בפיגוע טרור אשר שינה את חייהם לנצח” כך מסבירה חיותה רוזמן, רכזת הסיירת. “כל צעד בחייהם במקום שיהיה מלווה בתמיכת הורים חמה, מלווה בחוסר גדול” היא המשיכה.

כינויי “הסיירת” מגיע ההגעה הצבאית שם היא מכוונת לעילת שבעילת של חיילנו. החברי הקבוצה הזו של “משפחה אחת” בחרו בכינוי זה, מפני שהם עברו ושרדו את אחת התוצאות הקשות והכואבות ביותר של הטרור, רצח של שני ההורים.

בכדי להקל ולו במעט על הקשיים וההתמודדויות של חברי הקבוצה, אשר רבים מהם כבר בעלי משחות והורים בעצמם, “משפחה אחת” ארגנה בעבורם שלושה ימי נופש בצפון הארץ. בחרנו לקיים את הנופש לקראת סוף הקיץ, בכדי לעזור להורים ולילדים לסיים את החופשה הימים מלאים חוויות טובות ומשמחות. יחד עם נתינת תמיכה והכוונה להורים לקראת החזרה לשנת הלימודים ולשגרת היום יום, סיפרה חיותה.

כעשרים משפחות צעירות נהנו משלושה ימים של ניתוק משגרת הקיץ והיום יום, נחו ונהנו אך בד בבד קיבלו המון עזרה והנחייה בנושאי הורות ומשפחה בהעדר הורים. מידע אשר ערכה רב עד מאוד. נופש הקיץ הוא חלק ממערך תמיכה שלם אשר “משפחה אחת” מקיימת לטובת אותם צעירים אשר עולם התהפך על פניו פעמים והם נשארו בלי רשת ההצלה הבסיסית של כל אדם. תוכנית זו  הקיימת כבר 9 שנים כוללת בין השאר קבוצות תמיכה ומשלחות לאירופה וצפון אמריקה.

דידי דיקשטיין, אשר הוריו ואחד מאחיו נרצחו בפיגוע ירי בשנת 2002, אמר שזו היתה הפסקה מבורכת עבור כל המשפחה, “אפילו אחרי 14 שנה, הכאב עדין חד וגדול מלהכיל, ילדי לא מכירים את סבא וסבתא שלהם וזה שובר אל ליבי” הוא אמר.

ימי הנופש הללו המשפחות יצאו לשיט קיאקים בנהר הירדן, שחו במעיינות ליד עפולה וטיילו בנחל זאקי ליד טבריה. המשפחות התארחו בבית הארחה קסום קרוב לשמורת נחל גמלא ברמת הגולן ונהנו מהגינות היפות סביב החדרים אשר צפו על הכנרת.

יתרה מזאת, ניתנת למשפחות הזדמנות להיפגש אחד עם השני, לחזק את הקשרים עם אלו אשר מתמודדים עם קשיים דומים, דבר זה הוא חשוב מאוד ועומד בבסיס הריפוי הנפשי והפסיכולוגי של כולם. “משפחה אחת” מארגנת מפגים כאלו לאורך כל השנה, כדי להפגיש בין היתומים הרבים אשר הבנה הדדית ושפה משותפת אשר זר לא יבין.

“בזכות “משפחה אחת” נוצרה קבוצה של משפחות אשר חוו אובדן ושכול דומה” אמרה בת-שבע בדן, אחת המשתתפות, “אנחנו יכולים להירגע, ליהנות ולאסף חוויות עם ילדינו תוך הבנה והכלה של הקשיים אשר אנו עומדים בפניהם כהורים צעירים, בלי הכוונה והשגחה של ההורים שלנו. אנו חשים אחת את הכאב והקושי של השני”.

דקלה גביש, אשר בעלה ישורון איבד את הוריו, אחיו הגדול וסבו בפיגוע טרור במהלך חג הפסח בחודש מרץ, אמרה “הגעתי לנופש אדם אחד ואני יוצאת ממנו מרגישה כמו אישה חדשה”

היה גם נופך חינוכי במפגש, כהורים לילדים בגילאי הגן זכינו לקחת חלק בסדנא עם מנחה הורים ומטפל משפחתי, בעל ניסיון רב, מוכשר לאין שיעור ובעל שם. הוא התמקד מאוד ביצירת תקשורת טובה וחיובית בין בני הזוג בכדי לצור בסיס חזק לתקשורת בין דורית טובה ומיטיבה. הוא עודד את ההורים לקחת את הקשיים שלהם, את החוויות וההתנסויות הם עברו ולנתב אותם לעשיה, ולצמיחה הן כאנשים עצמאיים והן כהורים.

בזמן ההרצאות השונות, הוא הביא דוגמאות מהחיים, מהיום יום שלו עצמו וסיפר על האתגרים שלו בגידול ילדיו, כל הדוגמאות השרו אווירה של יחד, שיש מי שמבין את הקשיים ולנו יש עם מי להזדהות.

בת-שבע בקשה להודות מעמוק ליבה ל”משפחה אחת” על ארגון הנופש הזה, מפני שימים כאלו מאפשר למשפחות להיפגש, לשוחח להחליף חווית וקשיים ולהתייעץ. בין אם מדובר על אתגרי ההורות בכללי ובין אם דיונים רבים על אופן הנצחת ההורים שאינם, עד כמה חושפים את הילדים, איך מארגנים אזכרות בעלי משמעות ועומק כך שהילדים אשר לא זכו להכיר את הסבא והסבתא עדין יתחברו. “רק אנשים בסיירת באמת מבינים אתגרים מהסוג הזה” היא סיכמה.

בסופו של דבר, הנופש נתן למשפחות אפשרות לאגור כוחות לקראת האתגרים הבאים של שנת הלימודים. “כל הילדים מחכים ללמוד דברים חדשים בכיתות החדשות שלהם” אמרה חיותה. “נופש הזה, נותן להם אפשרות להטעין מצברים לקראת השנה על כל אתגריה”.